טלטלה בצרפת: הלחץ על עמנואל מקרון גובר

המשבר הציבורי והמחאה ברחובות

המחאות והמהומות האלימות שפרצו בימים האחרונים ברחבי צרפת מפעילות לחץ כבד על הממשל. ההפגנות כוללות שביתות, עימותים של סטודנטים וארגונים עם כוחות המשטרה, וקריאות מפורשות ברחובות להתפטרותו של הנשיא עמנואל מקרון. שיעורי התמיכה בנשיא צנחו משמעותית (לכ-15%), והמפגינים מביעים תסכול עמוק ממשבר במערכת החינוך, יוקר המחיה, ותקציבי צנע שהממשלה מנסה לקדם.

האם יש סיכוי שמקרון יתפטר?

למרות הזעם הציבורי, הסיכוי שיתפטר מרצונו נחשב לנמוך, ממספר סיבות:

• סוף הכהונה: מקרון נמצא ממילא בחודשיו האחרונים בתפקיד במסגרת כהונתו השנייה (והמקסימלית על פי החוק). סביר להניח שהוא ינסה לצלוח את המשבר עד תום הקדנציה מאשר להירשם בהיסטוריה כמי שנכנע ללחץ הרחוב.
• השיטה הנשיאותית: החוקה הצרפתית מעניקה לנשיא כוח רב ועמידות פוליטית גבוהה, ונדיר שנשיאים בצרפת עוזבים את תפקידם בשל הפגנות (הפעם האחרונה שנשיא התפטר הייתה שארל דה גול ב-1969, וזה קרה לאחר שהפסיד במשאל עם, ולא ישירות בשל הפגנות הסטודנטים של 1968).

מה יהיו ההשלכות אם בכל זאת יתפטר?

אם מקרון יחליט במפתיע לסיים את תפקידו בטרם עת, ההשלכות יהיו דרמטיות, הן לצרפת והן לאירופה כולה:

אם מקרון יחליט במפתיע לסיים את תפקידו בטרם עת, ההשלכות יהיו דרמטיות, הן לצרפת והן לאירופה כולה.

1. העברת סמכויות זמנית (על פי החוקה): נשיא הסנאט הצרפתי ייקח על עצמו את סמכויות הנשיא באופן זמני כדי לנהל את ענייני המדינה השוטפים, אך לא יהיו לו הסמכויות המלאות (למשל, הוא לא יוכל לפזר את האסיפה הלאומית).
2. בחירות בזק לנשיאות: המדינה תידרש לארגן מערכת בחירות נשיאותית חדשה בתוך 20 עד 35 ימים מרגע כניסת ההתפטרות לתוקף.
3. טלטלה פוליטית חריפה: הפרלמנט הצרפתי כיום מפוצל מאוד וללא רוב ברור. בחירות חפוזות תחת אווירה של כאוס ומהומות אלימות צפויות לחזק משמעותית את מפלגות הקצוות (הן בימין הרדיקלי והן בשמאל הרדיקלי) שמנסות כבר עתה למנף את המצב לטובתן.
4. חוסר יציבות באיחוד האירופי: מקרון הוא ממובילי המדיניות של האיחוד האירופי. התפטרות פתאומית וכניסתה של צרפת לשיתוק פוליטי פנימי יעצרו תהליכים רבים באיחוד, במיוחד בתקופה שבה אירופה מתמודדת עם משברים כלכליים וביטחוניים.