אחרון הנאצים חייל ב"חוליות המוות", שהיגר לקנדה מת באונטריו בגיל 97 מבלי שהצדק נעשה

הלמוט אוברלנדר, אזרח קנדה משנת 1960 , שהואשם במשך עשורים כי נטל חלק בפשעים נגד האנושות במהלך שירותו תחת המשטר הנאצי, נפטר בגיל 97 באונטריו מבלי שהועמד אי פעם לדין על פשעיו. אוברלנדר ידוע כאחרון פושעי המלחמה מגרמניה הנאצית שהצליח להגר לקנדה ולא עמד מעולם למשפט על פשעיו בזמן מלחה"ע השנייה.

הלמוט אוברלנדר היה חבר בחוליות המוות של Einsatzgruppen בגרמניה הנאצית בברית המועצות הכבושה במהלך מלחמת העולם השנייה.

אוברלנדר נולד באוקריאנה ב 15 לפברואר 1924. הוא התגייס לצבא הגרמני בגיל 17 במהלך מלחמת העולם השנייה ושובץ לתפקיד בחוליות המוות הידועות לשמצה באכזריותם.

"חוליות המוות" הצבאיות של גרמניה הנאצית היו אחראיות להרג המוני, בעיקר בירי, במהלך מלחמת העולם השנייה (1939–1945) באירופה הכבושה על ידי גרמניה. לאיינזצגרופן היה תפקיד בלתי נפרד ביישום "הפתרון הסופי לשאלה היהודית" בשטחים שנכבשו על ידי גרמניה הנאצית, והיו מעורבים ברצח חלק ניכר מהאליטה התרבותית של פולין, כולל חברי הכהונה הקתולית. כמעט כל האנשים שרצחו היו אזרחים, החל מקומיסרים פוליטיים סובייטים, יהודים ואנשים רומנים, כמו גם פרטיזנים בפועל ברחבי מזרח אירופה.

בתקופה בה שירת ביחידה, חוליות המוות הוציאו להורג יותר מ -40,000 איש, רובם יהודים. אוברלאנדר היה גם חבר במשטרה המודיעינית והביטחון של הוואפן אס אס. הוא טען בעבר שתפקידיו היו מוגבלים להאזנה ולתרגום שידורי רדיו רוסיים, כמתורגמן במהלך יחסי הגומלין בין הצבא לאוכלוסייה המקומית ושמירה על אספקה ​​צבאית, אם כי עדותם של חברי "חוליות המוות" אחרים סותרת את טענתו.

בית המשפט הפדרלי של קנדה אפיין את "חוליות המוות" כאחראית להרג של יותר משני מיליון בני אדם, רובם אזרחים ובעיקר יהודים. על פי הפסיקה, בשנים 1941 עד 1943 שירת אוברלנדר כמתורגמן וכמסייע. "הוא חי, אכל, נסע ועבד במשרה מלאה עם חיילי החוליה בשנים 1943–1944 ושירת כחייל רגלים בצבא הגרמני בזמן המלחמה.

אוברלנדר היגר לקנדה עם אשתו מרגרט בשנת 1954, שם ניהל עסק בנייה מצליח והתגורר בקיצ'נר-ווטרלו, אונטריו. הוא הפך לאזרח קנדי ​​בשנת 1960.

תחת חקירה

שירות הבטחון הקנדי RCMP פתח בחקירה על אוברלנדר בשנת 1963. בשנת 1970, הוא שיקר לחוקרי פשעי המלחמה במערב גרמניה, בטענה שלא שמע על איינזצקומנדו 10 (חוליות המוות) וכי הוא לא מודע להוצאות להורג של יהודים ביחידתו.

הוא היה בין 29 מקרים שנבחרו ל"תשומת לב מיוחדת "על ידי ועדת חקירה לפושעי מלחמה" בגלל "חומרת הטענות וזמינות הראיות". לגבי אוברלנדר, הוועדה הגיעה למסקנה שלעולם לא הייתה לו אפשרות להיכנס לקנדה ולכן צריך לשלול את אזרחותו.

שלילת אזרחות

בשנת 1995 יזמה ממשלת קנדה הליך שלילת אזרחות וגירוש נגדו. ב- 28 בפברואר 2000 דיווח השופט אנדרו מקיי על ממצאיו: הוא הגיע למסקנה כי אין עדות לכך שאוברלנדר היה מעורב, במישרין או בעקיפין, בביצוע פשעי מלחמה או פשעים נגד האנושות. אולם ייתכן שלא חשף את שיא פעילותו במלחמה במהלך ראיון ההגירה שלו ב -1953 בגרמניה.

ממשלת קנדה קבעה כי מניעת מידע זה היא סיבה מספקת כדי לשלול את אוברלנדר מאזרחותו הקנדית. אנדרו טלגדי, שהיה חבר הפרלמנט של המחוז בו התגורר אוברלנדר, והיה בזמנו מזכיר הפרלמנט של שר האזרחות להגירה, התפטר מתפקיד זה בהתנגדות להחלטה.

באוקטובר 2008 ביטלה הממשלה את אזרחותו של אוברלנדר. בנובמבר 2009 ביטל בית המשפט הפדרלי לערעורים החלטה זו ובכך החזיר לאוברלנדר את אזרחותו.

תם ולא נשלם

"למרבה הבושה של קנדה, הצדק מעולם לא ניצח במקרה הזה", אמר מייקל לויט, מנכ"ל מרכז החברים של שמעון ויזנטל. "אני חושב על כל הקורבנות שנרצחו על ידי כיתת המוות של אוברלנדר. יהי זכרונם לנצח ברכה”. את תגובת משפחתו לא ניתן היה להשיג עד כתיבת שורות אלו.