דמיינו רגע – אתם עומדים מול קהל, מיליוני עיניים נעוצות בכם, ההיסטוריה תלויה במילותיכם… ואז, פתאום, הכל מתחיל להסתובב. הקרקע נשמטת מתחת לרגליים, הקירות נראים כאילו הם נופלים, הגוף מאבד שליטה. זה לא רק פחד – זה ורטיגו.
ורטיגו תקף מנהיגים, אמנים ומדענים, אנשים ששינו את ההיסטוריה – אך מאחורי כוחם עמד מאבק פיזי בלתי נראה. ג’ון פ. קנדי, וינסטון צ’רצ’יל, וינסנט ואן גוך וצ’ארלס דרווין – ארבעה מוחות מבריקים שנאלצו להתמודד עם סחרחורות בלתי נסבלות בזמן שעיצבו את פני העולם.
ג’ון פ. קנדי – הנשיא שהסתיר את החולשה הוא עמד מול האומה האמריקאית, קולו יציב, מבטו חד.
אך מה שהציבור לא ידע זה שקנדי נאבק בגופו בכל רגע. הוא סבל מכאבי גב כרוניים וממחלת אדיסון, אך גם מסחרחורות קשות שהכבידו עליו במיוחד בזמן משבר הטילים בקובה ב-1962. ההיסטוריונים מאמינים שהשילוב בין מתח קיצוני, תרופות סטרואידיות ותשישות גרם לוורטיגו מתמשך.
הוא לא יכול היה להרשות לעצמו להראות חולשה – אז הוא החזיק חזק בשולחן, נשם עמוק, והמשיך לקבל החלטות על גורל העולם, גם כשהכל סביבו הסתובב.
וינסטון צ’רצ’יל – הסערה הפנימית של האיש שהביס את היטלר
צ’רצ’יל היה סלע איתן בזמן מלחמת העולם השנייה. אך בפנים, הגוף שלו לא תמיד תפקד בהתאם לכוח הרצון שלו. לעיתים קרובות הוא חווה התקפי חוסר שיווי משקל, במיוחד אחרי לילות ארוכים של עבודה, עייפות ושתיית ויסקי. אחרי המלחמה, ההתקפים החמירו.
באחת הפעמים, במהלך נאום בפרלמנט הבריטי, הרגיש לפתע שהחדר זז סביבו. ידו לפתה את דוכן הנואמים בכוח, עיניו מצמצו במהירות כדי לנסות לייצב את התמונה מולו. אבל הוא המשיך – כי נסיגה לא הייתה אופציה.
וינסנט ואן גוך – הצייר שסבל מסחרחורות ולחישות באוזן
כשואן גוך הביט בנוף הכוכבים שמעל ארל וצייר את “ליל כוכבים”, העולם אכן הסתחרר מולו – אך לא רק באופן אמנותי. התיעודים מעידים כי סבל ממחלת מנייר, הפוגעת באוזן הפנימית וגורמת לסחרחורות קשות. זה יכול להסביר את הצבעים הסוערים והתנועה הבלתי פוסקת שביצירותיו.
התקפי הוורטיגו שלו היו בלתי נסבלים. הם הגיעו פתאום, שיתקו אותו. לעיתים קרובות מצא את עצמו שוכב חסר אונים, העולם מסתובב סביבו במהירות מסחררת. הלחישות באוזניו לא פסקו – אולי זו הייתה מחלתו, אולי השיגעון, ואולי שניהם יחד.
צ’ארלס דרווין – האבולוציה של המחלה
דרווין שינה את הדרך בה אנו מבינים את החיים, אך לא רבים יודעים כי במהלך עבודתו הוא נאבק במחלה מסתורית. הוא חווה התקפים של ורטיגו, חולשה ובחילות קשות שליוו אותו במשך שנים. חלק מהחוקרים סבורים כי ייתכן שסבל ממחלת מנייר, כמו ואן גוך, או מתסמונת חרדה כרונית.
הדיווחים מספרים כי בזמן שכתב את “מוצא המינים”, הוא נאבק לא רק בממסד הדתי והמדעי – אלא גם בתחושה בלתי פוסקת שהעולם סביבו מתערער.
כשהגוף בוגד – אך המוח מנצח
קנדי, צ’רצ’יל, ואן גוך ודרווין – ארבעה ענקי רוח שהשפיעו על ההיסטוריה, אך גם נאבקו במגבלות הגוף. הסחרחורות, הבלבול, חוסר שיווי המשקל – כל אלו לא מנעו מהם להמשיך וליצור, להנהיג ולשנות את העולם.
אולי דווקא המאבק הזה, בין הכאב לרוח, הוא מה שהפך אותם לגדולים כל כך.
