האדמה רועדת, השמיים בוערים, והעולם עוצר את נשימתו: האם זהו הרגע שבו המזרח התיכון כולו נשאב לתוך תהום של מלחמה אזורית חסרת תקדים? הדיווחים המגיעים בשעות האחרונות על תקיפת מטרות אמריקניות בצפון ירדן באמצעות טילים ששוגרו מאיראן הם לא פחות מרעידת אדמה גיאופוליטית. המשטר בטהרן, שעד כה העדיף לפעול דרך שלוחים ומשחקי צללים, נראה כמי שהחליט להסיר את הכפפות ולשחק באש עם המעצמה הגדולה בעולם.

האם איראן איבדה את הבלמים?

השאלה שצריכה להדיר שינה מכל אזרח בישראל ובמערב היא פשוטה ומפחידה: מה עובר בראשם של האייתוללות? האם מדובר בצעד של ייאוש מול הלחץ הכלכלי והצבאי, או שמא זוהי תוכנית סדורה להבעיר את האזור כולו? התקיפה בירדן, מדינה ששמרה על יציבות יחסית, היא מסר ברור לכל מי שחשב שאפשר להכיל את הטרור האיראני. איראן לא רק מאיימת – היא מבצעת, והיא עושה זאת בחוצפה שאין לה אח ורע.

הפקרות ביטחונית או מציאות חדשה?

בעוד הדיווחים על שובלי יירוט בכינרת וטילים שחצו את הגבולות ממשיכים לזרום, עולה תהייה קשה לגבי תגובת המערב. האם ארה"ב תסתפק בגינויים רפים, או שהפעם נראה תגובה שתגרום למשטר בטהרן להתחרט על הרגע שבו לחצו על כפתור השיגור? השקט המתוח בוושינגטון וההכחשות המגומגמות רק מוסיפים לתחושת הכאוס. ישראל, שנמצאת בלב הסערה, חייבת להבין שהיא לא יכולה לסמוך על אף אחד מלבד על עצמה.

הסדר העולמי קורס לנגד עינינו

אנחנו עדים לקריסה של כל מה שהכרנו. האו"ם משותק, המעצמות מהססות, והציר האיראני מרגיש שהוא יכול לעשות ככל העולה על רוחו. התקיפה בירדן היא לא רק אירוע נקודתי – היא הצהרת כוונות. איראן מנסה להוכיח שהיא בעלת הבית החדשה במזרח התיכון, ושהיא לא מפחדת לפגוע בבסיסים אמריקניים. אם העולם לא יתעורר עכשיו, מחר זה עלול להיות מאוחר מדי.

הגיע הזמן להפסיק להתנצל

הגיע הזמן להפסיק עם הדיפלומטיה המנומסת והניסיונות להרגיע את הרוחות. מול אויב שרואה בחיסול המערב את מטרת העל שלו, אין מקום לחולשה. ישראל צריכה לעמוד איתנה, לגבות את בעלות בריתה, ולהבהיר לכל מי שחושב לפגוע בנו – המחיר יהיה כבד, כואב ובלתי נשכח. האם אנחנו מוכנים למערכה הגדולה מכולן, או שנמשיך לטמון את הראש בחול עד שהטילים ינחתו בחצר האחורית שלנו?

השעות הקרובות יהיו קריטיות. כל עיניים נשואות לוושינגטון ולטהרן. האם נראה הסלמה חסרת תקדים, או שהאזור יצליח להימנע מהתהום ברגע האחרון? דבר אחד בטוח: המזרח התיכון של אתמול כבר לא קיים. אנחנו חיים במציאות חדשה, מסוכנת וחסרת רחמים, ומי שלא יבין זאת – ישלם את המחיר.