דם בעזה: האם ישראל איבדה את הבלמים או שזהו הצעד ההכרחי היחיד שנותר?!

הגיע הזמן להפסיק להתנצל

הבוקר התעוררנו למציאות מוכרת אך כואבת: תקיפות אוויריות בעזה שהובילו למותם של שני פלסטינים, ביניהם ילד בן ארבע. בעוד הקהילה הבינלאומית ממהרת לגנות, לשלוח הודעות דאגה מזויפות ולדרוש "איפוק", אנחנו כאן בישראל שואלים את השאלה שכולם מפחדים להעלות: עד מתי נמשיך לשחק לפי הכללים של מי שרוצה להשמיד אותנו?!

הצביעות הבינלאומית בשיאה

העולם המערבי, שמתמודד בעצמו עם איומי טרור ופשיעה, מרשה לעצמו להטיף לנו מוסר מהיציע. הם לא חיים תחת איום של רקטות, הם לא צריכים לרוץ לממ"ד עם הילדים שלהם באמצע הלילה, ובכל זאת – הם הראשונים להרים אצבע מאשימה. הגיע הזמן להבין: הביקורת שלהם היא לא מוסרית, היא פוליטית. היא נועדה להחליש את ישראל ולחזק את ארגוני הטרור שמשתמשים באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי.

האם אנחנו בדרך למלחמה כוללת?

הדיווחים האחרונים על תקיפות ישראליות בדרום סוריה ובמקביל בעזה מעידים על דבר אחד ברור: ישראל לא מוכנה יותר לשבת בחיבוק ידיים. האם מדובר בשינוי אסטרטגי? האם הדרג המדיני סוף סוף הבין ש"שקט תמורת שקט" הוא אשליה מסוכנת? התשובה כנראה טמונה בשטח. כל עוד הטרור מרים ראש, התגובה הישראלית חייבת להיות חסרת פשרות.

המחיר הכבד של המציאות

מותו של ילד הוא טרגדיה, אין על כך עוררין. אבל מי אחראי לטרגדיה הזו? האם זה צה"ל שמנסה לסכל פיגועים, או ארגוני הטרור שבוחרים להציב את בסיסי השיגור שלהם בלב שכונות מגורים? הגיע הזמן להפסיק להפנות את האצבע המאשימה כלפי עצמנו. האחריות לכל טיפת דם שנשפכת בעזה מונחת אך ורק על כתפי אלו שבוחרים בטרור כדרך חיים.

האם ישראל איבדה את הבלמים?

יש מי שיגיד שישראל איבדה את הבלמים. אני אומר שישראל סוף סוף מצאה את עמוד השדרה שלה. אי אפשר לנהל מדינה ריבונית תחת איום מתמיד של ארגונים רצחניים. אם העולם לא מבין את זה, זו הבעיה שלו, לא שלנו. אנחנו לא צריכים אישור מאף אחד כדי להגן על האזרחים שלנו.

מה הצעד הבא?

השאלות הקשות נשארות פתוחות: האם הממשלה תמשיך בקו התקיף הזה גם מול הלחצים הבינלאומיים הכבדים שצפויים להגיע? האם נראה הסלמה נוספת בגבולות? דבר אחד בטוח – השקט המדומה שחווינו הוא נחלת העבר. אנחנו נמצאים בעידן חדש, עידן שבו ישראל צריכה להחליט אם היא רוצה לשרוד או להמשיך להתנצל על הזכות הבסיסית שלה להתקיים.

הגיע הזמן להפסיק את הדיבורים ולהתחיל במעשים. האם אתם תומכים בתגובה חריפה יותר, או שאתם חוששים מההשלכות? שתפו אותנו בתגובות – הגיע הזמן שהקול שלכם יישמע!