טרגדיה כפולה למשפחת השגריר: הבן נלחם על חייו בפיגוע דריסה, 3 שנים אחרי נפילת אחיו בעזה
הטרור מכה שוב בלב המשפחה: לאחר שאיבדו את בנם בקרבות בעזה, שגריר ישראל בארה"ב מר יחיאל לייטר ורעייתו מתפללים כעת לשלומו של בנם שנפצע אנושות בפיגוע דריסה מזעזע.

הצטרפו לקהילת פרספקטיבה
הרשמה חינם — התעדכנו בכתבות חדשות, שמרו כתבות והגיבו. לוקח שניות.
כמעט שלוש שנים לאחר שבתחילת מלחמת חרבות ברזל נפל רס"ן במיל' משה ידידיה לייטר - בנו של השגריר בארה"ב יחיאל לייטר - נפצע קשה בן נוסף של השגריר, נריה לייטר, בפיגוע במחסום בכביש 443. נריה, לוחם מילואים, היה אחד מאנשי הצוות בניידת המשטרה, כשמחבל שדהר עם רכבו בו פגע בו בעת שהיה במחסום. המחבל חוסל על ידי כוח צה"ל שהיה במקום, נריה פונה לבית החולים שערי צדק - ושם הרופאים נלחמים על חייו.

הטרור הארור לא יודע שובע, והפעם הוא מכה בלב משפחה שנתנה כבר את היקר לה מכל למען המולדת. בעוד השגריר ורעייתו מנסים לאחות את השברים מהאובדן הנורא של בנם שנפל בקרבות בעזה לפני שלוש שנים, המציאות הישראלית המדממת הכתה בהם שוב בעוצמה בלתי נתפסת.
הדם לא יבש, והכאב רק מעמיק
הבן, שנלחם כעת על חייו בבית החולים לאחר שנפגע בפיגוע דריסה אכזרי, הוא תזכורת כואבת למחיר הכבד שאנו משלמים על עצם קיומנו כאן. האם זו הגזירה שלנו? לחיות על החרב, לקבור את ילדינו, ולהמשיך לחייך למצלמות בשליחות המדינה? השאלה הזו צריכה להדהד בכל בית בישראל.

הפצצה שתשנה את חוקי המשחק: ארה"ב בוחנת שימוש ב-"אם כל הפצצות" נגד איראן
מחדל הביטחון שזועק לשמיים
איך ייתכן ששוב ושוב מחבלים נתעבים מצליחים להוציא לפועל פיגועים בלב ליבנו? איפה ההרתעה? איפה היד הברזל שהבטיחו לנו? הגיע הזמן להפסיק עם הגינויים הרפים ולעבור למעשים שיגרמו לכל מי שמרים יד על יהודי להצטער על הרגע שנולד. הדם של הבן הזה, כמו הדם של אחיו, זועק מהאדמה.
אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתרגל לטרור. כל פיגוע כזה הוא כישלון של המערכת, וכל פצוע הוא עולם ומלואו שמתנפץ. המשפחה הזו, שספגה מכה כפולה, היא המראה של כולנו. אם לא נתעורר עכשיו, מי יבטיח לנו שזה לא יקרה בבית הבא?
טרגדיה כפולה למשפחת השגריר: הבן נלחם על חייו בפיגוע דריסה, 3 שנים אחרי נפילת אחיו בעזה
מה עמדתכם?
לחיות על החרב, לקבור את ילדינו, ולהמשיך לחייך למצלמות בשליחות המדינה?
הציבור הישראלי דורש תשובות. אנחנו לא רוצים עוד ועדות חקירה, אנחנו רוצים ביטחון. אנחנו רוצים לדעת שהילדים שלנו יכולים ללכת ברחוב בלי לחשוש ממחבל שדורס אותם למוות. הגיע הזמן להחזיר את ההרתעה, בכל מחיר ובכל דרך.
הלב יוצא אל ההורים הגיבורים הללו, שמתפללים כעת לנס. אבל נסים לא מספיקים במזרח התיכון. צריך כוח, צריך נחישות, וצריך להפסיק להתנצל על כך שאנחנו כאן כדי להישאר. מי שרוצה להרוג אותנו, צריך לדעת שסופו יהיה מר וקשה.
האם נמשיך לעמוד מנגד ולספור את הקורבנות, או שנחליט סוף סוף להילחם בחזרה בכל הכוח מבלי להירצע ממה יאמר העולם שגם כך אינו תומך בנו? התשובה חייבת להגיע היום, לפני שהטרגדיה הבאה תדפוק בדלת של כולנו.
מקור: Ynet













תגובות (0)
אין עדיין תגובות. היה הראשון!