הספורט אמור להיות גשר בין עמים, מקום שבו הפוליטיקה נשארת מחוץ לקווים. אבל עבור נבחרת אירלנד, נראה שהמגרש הפך לזירה פוליטית מלוכלכת שנועדה להשפיל את ישראל. בפעם נוספת, במהלך משחק במסגרת ליגת האומות, בחרו שחקני הנבחרת האירית להפגין זלזול בוטה וחסר תקדים כשהרכינו את ראשם בזמן נגינת ההמנון הלאומי שלנו, 'התקווה'. זו אינה רק מחאה, זוהי הצהרה פוליטית דורסנית שחוצה כל קו אדום של אתיקה ספורטיבית.

הפוליטיקה השתלטה על הדשא

האירוע המביש הזה לא הגיע בחלל ריק. כבר שבועות ארוכים שאירלנד מנהלת קמפיין דה-לגיטימציה נגד ישראל, כשספורטאים וגורמים פוליטיים קוראים להחרים את הנבחרת הישראלית. העובדה שהשחקנים בחרו להשתמש בטקס ההמנון כדי להביע את עמדתם הפוליטית היא יריקה בפרצופם של מיליוני ישראלים ושל ערכי ה-Fair Play שאופ"א מתיימרת לקדם. מדובר בהתנהגות שאינה הולמת ספורטאים מקצוענים, אלא פעילים פוליטיים במסווה.

החרם שלא צלח – והמחאה המכוערת

נזכיר כי הלחץ להחרים את המשחקים מול ישראל הגיע לשיאו עם קריאות של למעלה מ-160 ספורטאים אירים, ואף שחקנים בודדים כמו השוער גאווין באזונו שהחליטו להחרים את ההתמודדות על דעת עצמם. למרות שההתאחדות האירית בחרה בסופו של דבר לעלות למגרש, השחקנים החליטו "לפצות" על כך במופע של חוסר כבוד מופגן, שכלל ענידת סרטים שחורים והימנעות מלחיצות ידיים מסורתיות בסיום המשחק. זוהי התנהגות ילדותית ומתנשאת שרק מעמיקה את הקרע.

איפה אופ"א?

השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא היכן נמצאים ראשי אופ"א? הארגון שאוהב להניף דגלים של "לא לגזענות" ו"ספורט ללא פוליטיקה", שותק אל מול הפרובוקציות החוזרות ונשנות נגד ישראל. האם מותר לשחקנים להפוך את המגרש ללוח מודעות פוליטי? האם כבודו של המנון לאומי אינו ערך עליון שצריך להגן עליו? השתיקה של הנהלת הכדורגל האירופי היא לא פחות משערורייתית.

התקווה תמיד תישאר

בזמן שהאירים עסוקים בלהרכין ראש, שחקני נבחרת ישראל ממשיכים לעמוד זקופים, גאים ומייצגים מדינה שנלחמת על חייה. הניסיונות להשפיל אותנו לא יצליחו לשבור את הרוח הישראלית. כל מחווה אנטי-ישראלית כזו רק מוכיחה כמה חשוב שנמשיך להופיע בכל מגרש בעולם, להשמיע את ההמנון שלנו בקול רם, ולהראות לעולם שאנחנו כאן כדי להישאר.

סיכום: הגיע הזמן להפסיק את הטירוף

הגיע הזמן שההתאחדות לכדורגל בישראל תדרוש תשובות ברורות ותנקוט בצעדים משפטיים נגד כל מי שבוחר להפוך את המגרש לזירת התגוששות פוליטית. הספורט הוא לא כלי לניגוח מדיני, והגיע הזמן שהאירים יבינו זאת – או שיישאו בתוצאות. עד אז, נמשיך לראות את המופעים המבישים הללו, שרק מעידים על רמתם המוסרית של אלו שבוחרים להרכין ראש מול האמת.