ביום שבו מדינת ישראל כולה עצרה את נשימתה, הורידה את הדגלים לחצי התורן והתייחדה עם זכרם של 1,200 הנרצחים בטבח ה-7 באוקטובר, בחר מנהיג המיעוט הדמוקרטי בבית הנבחרים, חאקים ג'פריס, להוסיף חטא על פשע. במקום לעמוד לצד ישראל ברגעיה הקשים ביותר, בחר ג'פריס לנצל את יום השנה השלישי לטבח כדי להשמיע ביקורת חריפה וצורמת נגד מדינת ישראל, צעד שנתפס בקרב רבים כסכין בגב של בעלת הברית האסטרטגית החשובה ביותר של ארה"ב במזרח התיכון.

המסכה יורדת: האם ג'פריס נכנע לקיצונים?

לאורך שנים ניסה ג'פריס לשמר תדמית של תומך ישראל, אך נראה כי הלחץ הפנימי בתוך המפלגה הדמוקרטית, שמוסטת בחדות שמאלה, עשה את שלו. הדיווחים על "שינוי סייסמי" בתוך שורות המפלגה, שבהם למעלה מ-100 חברי קונגרס דמוקרטים הצביעו בעבר בעד קיצוץ סיוע לישראל, אינם עוד אירוע מבודד. ג'פריס, שפעם נחשב למי שבלם את הקולות האנטי-ישראליים, נראה כעת כמי שמתיישר עם האגף הפרוגרסיבי הקיצוני שרואה בישראל את האשמה בכל תחלואי האזור.

הפקרות מדינית ביום הזיכרון

העובדה שהביקורת הוטחה דווקא ביום השנה לטבח אינה מקרית. היא משדרת מסר של ניתוק מוחלט מהמציאות הביטחונית של ישראל ומהטראומה הלאומית שהיא חווה. בעוד ישראל נלחמת על חייה מול ציר רשע איראני, מנהיג הדמוקרטים בבית הנבחרים בוחר לעסוק ב"איפוס" היחסים ובדרישות שרק מחלישות את כושר ההרתעה הישראלי. האם זהו המחיר שמשלמת ישראל על התלות בסיוע אמריקני שמותנה כעת בשיקולים פוליטיים פנימיים של המפלגה הדמוקרטית?

הכתובת הייתה על הקיר

ההתפתחות הזו לא צריכה להפתיע איש. כבר חודשים ארוכים שג'פריס מתמרן בין תמיכה מסורתית לבין לחץ בלתי פוסק מצד חברי מפלגתו, שחלקם לא מסתירים את עוינותם לישראל. הניסיונות שלו להציג "עמדה מאוזנת" קרסו אל מול המציאות שבה כל קול נגד ישראל בוושינגטון מתורגם מיד לניצחון עבור חמאס וחיזבאללה. כאשר מנהיג המפלגה הדמוקרטית בבית הנבחרים בוחר לתקוף את ישראל ביום כזה, הוא לא רק פוגע ביחסים הבילטרליים, הוא נותן רוח גבית לכל מי שרוצה לראות את ישראל מבודדת וחלשה.

הגיע הזמן להפסיק להתנצל

ישראל צריכה להפנים: המפה הפוליטית בוושינגטון השתנתה. התמיכה הדו-מפלגתית המסורתית נשחקת, והקולות הקיצוניים הופכים למיינסטרים. השתיקה או הניסיונות הדיפלומטיים העדינים לא יועילו מול מי שבוחר להשפיל את ישראל ביום הזיכרון שלה. הגיע הזמן להפסיק להתנצל על הזכות להגן על הבית, ולהבהיר לכל גורם פוליטי בארה"ב – דמוקרטי כרפובליקני – כי ישראל אינה שק חבטות פוליטי. מי שבוחר לתקוף את ישראל ביום השנה לטבח, צריך לדעת שיש לכך מחיר, ושהציבור הישראלי לא ישכח מי עמד לצידו ברגע האמת ומי בחר להפנות עורף.