האפס סובלנות חוזר לשולחן: המחבל שחשב שהוא יכול להשתחל - חוסל

הבוקר התעוררנו לעוד תזכורת כואבת, אך הכרחית, למציאות הביטחונית המורכבת בדרום. מחבל שפל, שניסה לחצות את ה'קו הצהוב' בדרום רצועת עזה במטרה לפגוע בתשתית ישראלית, פגש את הקנה של צה"ל וסיים את חייו כפי שמגיע לכל מי שמרים יד על מדינת ישראל. האירוע הזה, שהתרחש בשעות הבוקר המוקדמות, הוא לא רק 'עוד תקרית' – הוא מסר חד וברור לכל מי שעדיין חולם על פגיעה בריבונות שלנו.

הקו הצהוב הוא לא המלצה – הוא גבול דם

כמה פעמים עוד נצטרך לראות את אותם ניסיונות נואשים של מחבלי חמאס וארגוני הטרור לזחול לעבר הכוחות שלנו? ה'קו הצהוב', אותו קו הגנה קריטי, נועד בדיוק בשביל הרגעים האלה. כל מחבל שמעז לחצות אותו, כל מי שמתקרב לתשתית צבאית או אזרחית, צריך לדעת שגורלו נחרץ. צה"ל הוכיח שוב כי הערנות של הלוחמים בשטח היא המחסום האחרון והבלתי עביר בפני הטרור.

האם אנחנו באמת מנקים את השטח?

בעוד הדרגים המדיניים והצבאיים ממשיכים לנהל את המערכה, הציבור הישראלי דורש תשובות. האם החיסולים הממוקדים האלו, חשובים ככל שיהיו, הם הפתרון הסופי? אנחנו רואים שוב ושוב כיצד מחבלים שפשטו ב-7 באוקטובר ממשיכים לנסות את מזלם, כאילו לא למדו את הלקח. כל חיסול כזה הוא סגירת מעגל, אך הוא גם תזכורת לכך שהאויב עדיין כאן, עדיין נושם, ועדיין מנסה להרים את ראשו המכוער.

הגיע הזמן להפסיק להתנצל

הגיע הזמן להפסיק את הדיבורים על 'הסכמים' ו'הבנות' מול חיות אדם. כל מחבל שמחוסל בקרבת הגבול הוא ניצחון קטן של הצדק על פני הברבריות. אנחנו לא צריכים להתנצל על כך שאנחנו מגינים על הבית שלנו. מי שבוחר בדרך הטרור, מי שבוחר לחצות את הקו הצהוב, צריך לדעת שצה"ל לא יחכה שהוא יפתח באש – הוא יסוכל עוד לפני שיספיק להשלים את צעדו הבא.

המסר לטרור: אין מקום מסתור

הפעילות המבצעית של אוגדה 143 וכוחות פיקוד הדרום מוכיחה שוב ושוב שאין לאויב לאן לברוח. בין אם מדובר בחיסול בכירים או בסיכול מחבלים בודדים בשטח, צה"ל שומר על דריכות שיא. הציבור הישראלי מצפה להמשך המדיניות התקיפה הזו – בלי היסוס, בלי פשרות, ובלי רחמים על מי שמבקש להשמיד אותנו. כל מחבל שחוסל הוא עוד איום שהוסר מהשולחן, ועוד צעד בדרך להשבת הביטחון המלא לתושבי הדרום.