הגיע הזמן להפסיק להתנצל: צל"שים לגיבורי ה-7 באוקטובר הם לא 'מחווה', הם חוב מוסרי!

כמעט שלוש שנים חלפו מאז אותו בוקר ארור של ה-7 באוקטובר, בוקר שבו העולם שלנו התהפך על פיו. בעוד הדרגים המדיניים והצבאיים עסוקים עדיין בחיפוש אחר אשמים, בתירוצים ובקונספציות שקרסו, צה"ל סוף סוף עושה את המובן מאליו: תהליך הענקת צל"שים ועיטורים ללוחמים ולמפקדים שעמדו בפרץ. זו לא רק "מחווה", זו חובתנו המוסרית כלפי מי שזינקו אל תוך האש כשהמדינה כולה הייתה משותקת.

הגיבורים האמיתיים לא חיכו לאישור מהדרג המדיני

בזמן ששרים ופוליטיקאים מנהלים מלחמות אגו באולפנים, הלוחמים שלנו בשטח – אלו שחירפו את נפשם בקיבוצים, במוצבים ובדרכים – לא חיכו לטקסים. הם פעלו מתוך אינסטינקט של לוחמים, מתוך הבנה שגורל העם היהודי מונח על כתפיהם. העיטורים הללו הם תזכורת חיה לכך שגם ברגעים האפלים ביותר, הרוח הישראלית לא נשברה. כל צל"ש שיוענק הוא סטירת לחי לכל מי שניסה להטיל ספק בנחישות של דור הלוחמים הנוכחי.

הקונספציה קרסה, הגבורה נשארה

אנחנו שומעים שוב ושוב על "לקחים" ועל "תרגילים" שנערכים כדי למנוע את ה-7 באוקטובר הבא. זה טוב ויפה, אבל אסור לנו לשכוח את מה שקרה בפועל. הלוחמים שקיבלו את ההחלטות בשטח, תחת אש תופת, הם אלו שמנעו את חורבן הבית. בעוד הדרג המדיני ממשיך להשמיע איומים קלישאתיים על "פתיחת שערי גיהינום", הלוחמים שלנו כבר הוכיחו שהם לא צריכים מילים – הם צריכים גיבוי מלא, הערכה וצדק היסטורי.

האם אנחנו באמת מבינים את גודל השעה?

הענקת העיטורים היא צעד חשוב, אך היא חייבת להיות מלווה בהכרה עמוקה בכך שהמערכת כשלה, והלוחמים הם אלו שהצילו אותנו מעצמנו. אל לנו להפוך את הטקסים הללו לאירוע פוליטי מנומס. מדובר בלוחמים שראו את המוות בעיניים, שאיבדו חברים, ושעדיין נושאים את הצלקות. כל עיטור הוא סיפור של גבורה עילאית שחייב להילמד בכל בית ספר בישראל.

סוף לתרבות ה"פז"ם" וההתנצלות

ראינו לאחרונה ניסיונות להכפיש לוחמים על רקע משמעתי, כאילו מדובר בבעיה המרכזית של צה"ל. האמת היא הפוכה: אנחנו צריכים צבא ניצי, תוקפני, שלא מתנצל על כך שהוא מגן על אזרחיו. הלוחמים שקיבלו את העיטורים הם המודל לחיקוי. הם לא עסקו ב"נורמות מצופות", הם עסקו בהשמדת אויב ובחילוץ אזרחים. הגיע הזמן שהמערכת תפסיק לחנך את הלוחמים שלה ותתחיל ללמוד מהם מהי מסירות אמיתית.

המסר לאויבינו: אנחנו כאן כדי להישאר

הענקת העיטורים היא גם מסר ברור לאויבינו מעבר לגבולות: אתם יכולים לנסות להפתיע, אתם יכולים לנסות לשבור, אבל אתם תיתקלו בלוחמים שלא מפחדים מהמוות. כל צל"ש הוא הוכחה לכך שהרוח הישראלית חזקה מכל איום. הגיע הזמן להפסיק להתנצל על העוצמה שלנו ולהתחיל להוקיר את אלו שמאפשרים לנו להמשיך לחיות כאן. הגיבורים של ה-7 באוקטובר הם המצפן שלנו, והם אלו שיבטיחו שה-7 באוקטובר לא יחזור לעולם.