המשחק הכפול של הבית הלבן

העולם עוצר את נשימתו. בעוד המלחמה באוקראינה נקלעה למה ששר החוץ האמריקאי מרקו רוביו הגדיר כ'קיפאון מסוכן', שליחי הנשיא טראמפ, ג'ארד קושנר וסטיב וויטקוף, מתכוננים לסבב שיחות קריטי במיאמי. המטרה המוצהרת: 'פתרונות חדשים' לסיום המלחמה. המטרה האמיתית? כנראה הרבה יותר מורכבת, ובעיקר – הרבה יותר מסוכנת עבור מי שמאמין בחופש וריבונות.

הדיפלומטיה של 'העסקה הגדולה'

קושנר וויטקוף, שביקרו לאחרונה גם בקייב וגם במוסקבה, מנסים לבנות חבילת שלום שתיקח את המלחמה הזו אל מחוץ לכותרות. אבל בואו נקרא לילד בשמו: טראמפ לא מחפש צדק, הוא מחפש 'דיל'. אחרי שפוטין הבהיר לשליחים כי רוסיה לא מתכוונת לסגת מדרישותיה, עולה השאלה המתבקשת – מה בדיוק האמריקאים מתכננים להציע לאוקראינים? האם מדובר בלחץ אמריקאי כבד לוותר על שטחים תמורת הבטחות ריקות מתוכן?

הלקח הישראלי: אסור לסמוך על הבטחות

אנחנו בישראל מכירים את הדינמיקה הזו היטב. כשמעצמות מנסות לכפות 'פתרונות' על מדינות שנלחמות על חייהן, התוצאה היא כמעט תמיד אסון. הניסיון של קושנר 'להרצות' לאוקראינים על הצרכים של פוטין, כפי שדווח בעבר, מעורר חלחלה. האם ארה"ב שכחה מי התוקפן ומי הקורבן? האם הניסיון להשיג 'שלום יציב' יסתיים בהפקרת בעלת ברית בשדה הקרב?

הלחץ גובר, הזמן אוזל

הפגישה במיאמי אינה מקרית. היא מגיעה בשיאו של משבר ביטחוני חריף, כאשר המערב מנסה לחזק את מערכות ההגנה האווירית של אוקראינה, אך במקביל מחפש מוצא דיפלומטי מהיר. הדיסוננס הזה זועק לשמיים: מצד אחד סנקציות וחימוש, מצד שני שליחים שמחפשים 'דרכים יצירתיות' להגיע להסכמות עם רודן במוסקבה.

האם אוקראינה תהיה הקורבן הבא?

ההיסטוריה מלמדת ששלום שנכפה על ידי מעצמות ללא התחשבות בצרכי הביטחון האמיתיים של המדינה המותקפת, הוא רק הקדמה למלחמה הבאה. אם קושנר וויטקוף יחזרו עם 'הסכם' שמשאיר את פוטין עם הישגים טריטוריאליים, הם לא יביאו שלום – הם יביאו כניעה. עבור ישראל, זו תזכורת כואבת: בסוף היום, אף אחד לא יילחם עבורנו, ואף אחד לא יגן על האינטרסים שלנו טוב יותר מאיתנו.

השורה התחתונה: מי מרוויח מהשקט הזה?

העולם מחכה לראות מה יצא מהפגישה במיאמי. האם אוקראינה תעמוד בלחץ האמריקאי, או שמא היא תיאלץ לחתום על מסמך שיפרק אותה מבפנים? דבר אחד בטוח: הניסיון של טראמפ לסיים את המלחמה ב'סטייל של איש עסקים' עלול להתברר כטעות אסטרטגית שתשנה את פני אירופה – לרעה. אנחנו נמשיך לעקוב, כי כשמדובר בביטחון של מדינות ריבוניות, השטן תמיד נמצא בפרטים הקטנים של הדיל.