מחדל בחוף הים: שברי כטב"מים של רפאל נשטפו לחוף - איפה הייתה האחריות הביטחונית?

הפקרות בלב הים: מי אחראי על הניסויים שנוטשים פסולת ביטחונית?

תארו לעצמכם שאתם יוצאים לטיול בוקר רגוע בחוף הים של קרית חיים, מצפים לראות גלים ושקיעה, ומוצאים במקום זאת שברי כטב"מים צבאיים. זה לא תרחיש מסרט מדע בדיוני, זו המציאות המקוממת שנחשפה השבוע. שברים של שני כלי טיס בלתי מאוישים, ששימשו לניסוי של חברת הביטחון 'רפאל', אותרו כשהם נפלטים אל החוף, חשופים לכל עובר אורח, לכל מרגל פוטנציאלי ולכל מי שרוצה להניח את ידו על טכנולוגיה ישראלית רגישה.

זלזול משטרתי או כשל מערכתי?

הסיפור הופך למקומם עוד יותר כששומעים את עדותו של שלומי סיריוטי, האזרח בן ה-65 שמצא את השברים. במקום לקבל מענה מהיר ומקצועי, הוא נתקל בחומה של אדישות. 'בהתחלה במשטרה זלזלו ואמרו לי שזה שבור ולא צריך להגיע', הוא מספר. רק לאחר שהתעקש והתקשר בפעם השלישית, הבינו במערכת שחייבים לשלוח חבלן. האם כך נראה הביטחון הלאומי שלנו? האם אנחנו סומכים על המזל של אזרחים ערניים במקום על נהלי אבטחה מחמירים?

הטכנולוגיה הישראלית – לא למכירה (או להפקר)

חברת רפאל היא גאווה לאומית, חוד החנית של הטכנולוגיה הביטחונית הישראלית. אך כיצד ייתכן שציוד ניסויי, שעלול להכיל רכיבים רגישים, מוצא את דרכו לחוף רחצה ציבורי? מדובר בכשל חמור בניהול הניסויים. במציאות הביטחונית המורכבת של 2026, שבה איומי הכטב"מים הופכים לאתגר המרכזי של צה"ל, כל בורג וכל שבב הם נכס מודיעיני. השארתם בחוף היא לא פחות מרשלנות פושעת.

השאלות הקשות שחייבות להישאל

האירוע הזה מעלה שאלות נוקבות על הפיקוח של משרד הביטחון על הניסויים של התעשיות הביטחוניות. האם הלקחים מאירועי העבר נלמדו? האם ישנו נוהל מסודר לאיסוף שברים לאחר ניסויים ימיים, או שמא אנחנו מסתמכים על הגאות והשפל שיעשו את העבודה עבורנו? הציבור הישראלי דורש תשובות, ולא תירוצים על 'תקלה טכנית'.

הביטחון מתחיל בפרטים הקטנים

אנחנו חיים במדינה שבה כל פיסת מידע היא קריטית. כשהמשטרה מזלזלת בדיווח של אזרח על שברי כטב"ם, היא משדרת מסר של חוסר רצינות. אם השברים הללו היו מגיעים לידיים עוינות לפני שהגיעו לידי המשטרה, היינו מדברים היום על מחדל ביטחוני בסדר גודל אחר לגמרי. הגיע הזמן להפסיק את ה'יהיה בסדר' ולעבור לסטנדרט של אפס תקלות.

סיכום: הכתובת הייתה על החול

האירוע בחוף קרית חיים הוא תמרור אזהרה בוהק. לא ניתן להמשיך לנהל ניסויים ביטחוניים כאילו מדובר במשחק ילדים. על רפאל ועל גורמי הביטחון לבצע בדק בית מעמיק, ועל המשטרה להבין שדיווח על אמצעי לחימה – גם אם הם נראים כ'שברים' – הוא אירוע ביטחוני לכל דבר ועניין. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להפקיר את הביטחון שלנו על החוף.