האם ישראל היא דמוקרטיה? כוח, משפט ואיזון בין הרשויות

בספרו החדש, עו"ד מושיקו מלכה מציף את השאלות שמעצבות את מדינתנו ומנתח את מערכת היחסים המורכבת שבין הרשות השופטת, הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. הספר, שמהווה את החלק הראשון בסדרה, בוחן את הפער שבין הזכות האזרחית לבחור ממשלה לבין היכולת הממשית להשפיע על החלטות לאחר קיומן של הבחירות. נקודת המוצא של המחבר אינה שוללת את קיומה של הדמוקרטיה הישראלית; להפך, הוא קובע כי בישראל מתקיימים מוסדות דמוקרטיים ממשיים, ובהם בחירות תחרותיות, כנסת מחוקקת ובתי משפט עצמאיים. עם זאת, הדיון מתמקד בשאלה מי מחזיק בכוח בפועל וכיצד נקבעו גבולותיו של כוח זה.

הספר מתחקה אחר התהליך שבו, במשך כמה עשורים, עבר כוח ההכרעה מן הזירה הנבחרת אל מערכת המשפט וגורמים משפטיים שאינם נבחרים. על פי הניתוח המוצג, המעבר לא התרחש דרך החלטה ציבורית אחת, אלא באמצעות הצטברות של פסיקות, חוות דעת ונהלים.

כדי לבחון מקרים אלו, המחבר מציע מבדק המבוסס על ארבע שאלות יסוד:

מי החליט.

מהו מקור סמכותו.

מי נושא באחריות לתוצאה.

באיזו דרך חוקית ניתן לתקן החלטה שגויה.

הספר מתעכב גם על המחיר האנושי של ההליכים המשפטיים, ומדגיש כי זמנו של הילד בדיני משפחה או צרכיו של בעל עסק אינם חופפים לזמן המשפטי. בנוסף, נבחן כוחו של הייעוץ המשפטי, תוך דרישה להבחין בין איסור משפטי מובהק לבין העדפת מדיניות של היועץ. הספר אינו מתעלם מאירועי שבעה באוקטובר, ומציג אותם כדרישה לבחינה מחודשת של מנגנוני החלטה ושרשראות אחריות, תוך הבחנה בין אחריות משפטית לאחריות הדרג המדיני והצבאי.

ראיון בלעדי עם עו"ד מושיקו מלכה

מה הוביל אותך לצלול אל עומקן של שאלות המשטר בספר החדש? "הספר נכתב מתוך כחמש עשרה שנות עבודה משפטית ומפגש ישיר עם אנשים שמערכת המשפט משפיעה על משפחתם, על פרנסתם ועל רכושם. הניסיון שלי כעורך דין, לצד השירות הקרבי והפציעה שלי, מעניקים לדיון הזה ממד אישי. מבחינתי, סמכות אינה רק עניין מופשט, אלא יכולת לקבל החלטות המשנות חיים של בני אדם."

בספר אתה מצביע על שינוי עמוק במאזן הכוחות. כיצד זה בא לידי ביטוי ביומיום של האזרח? "מושגים משפטיים כמו סבירות, מידתיות ותכלית מאפשרים אומנם להתמודד עם מצבים מורכבים, אך ככל שהמבחן פתוח יותר, כך גדל משקלו של שיקול הדעת של המפרש. החשש הוא שהעדפה ערכית או מדינית תוצג כהכרח משפטי, מה שמקשה על האזרח ועל נבחריו לזהות היכן מסתיים החוק ומתחילה הבחירה האישית של בעל הסמכות. הדבר מתבטא גם בחוזים – כאשר ניתן משקל רחב לתכלית שמעבר ללשון ההסכם, אי הוודאות מתרחבת. אדם שחותם על הסכם צריך לדעת למה התחייב."

האם אתה סבור שלגורמי מקצוע לא נבחרים יש השפעה גדולה מדי? "העוצמה של המערכת אינה מתבטאת רק בפסקי דין מפורשים, אלא גם דרך הציפייה אליהם. לפעמים משרד ממשלתי משנה עמדה רק כי הוא מניח שעתירה תתקבל, יועץ משפטי מסנן חלופות, או שמינוי מתעכב. במצבים כאלה, כשהממשלה, הייעוץ ובית המשפט מפנים זה לזה, הציבור מתקשה לדעת מי באמת קיבל את ההחלטה וממי לדרוש אחריות."

מהו המודל המעשי שאתה מציע לתיקון המצב? "המודל המרכזי שאני מציע הוא הקמת בית משפט נפרד לחוקי יסוד ולביקורת על רשויות השלטון, אשר יחליף את בג"ץ בתחומים אלו. בית המשפט העליון ימשיך לפעול כערכאת ערעור אזרחית ופלילית. בגוף החדש יכהנו חמישה שופטים שייבחרו על ידי הציבור אחת לארבע שנים, לאחר שעברו בדיקת כשירות מקצועית וביטחונית. סמכויותיו יוגדרו במפורש והוא לא יוכל להרחיבן בעצמו."

וכיצד המודל הזה יתייחס להליכי החקיקה של הכנסת? "הביקורת תעבור לשלב המקדים. הגוף החדש יבחן הצעות חוק ויציג את ההשלכות והקשיים לפני האישור. הכנסת תידרש לשקול את חוות הדעת הזו, אך בסופו של דבר ההחלטה החקיקתית תישאר בידיה הבלעדיות. לגוף לא תהיה סמכות לפסול חוק לאחר חקיקתו, אם כי הוא עדיין יוכל לדון בעתירות נגד פעולות של הרשויות ולתת סעד במקרים של חריגה מסמכות או פגיעה בניגוד לדין."

לסדרת הספרים של עו"ד מושיקו מלכה :

� לרכישה ליחצו כאן