קבוצת בעלי מניות של חברת האם של העיתון "ניו יורק טיימס" הגישה תביעה משפטית בבית המשפט העליון של מחוז ניו יורק, בדרישה לחייב את הנהלת העיתון לחשוף מסמכים פנימיים הנוגעים לתהליכי קבלת ההחלטות במערכת. התביעה, שהוגשה על ידי קרן הפנסיה של מדינת פלורידה וארגון המחקר "המרכז הלאומי למדיניות ציבורית" (NCPPR), מתמקדת בטענות לפיהן העיתון נכשל בשמירה על הסטנדרטים העיתונאיים המקצועיים שלו במהלך סיקור מלחמת ישראל-חמאס.

טענות על הטיה בסיקור

בתביעה נטען כי העיתון הפגין הטיה עקבית בסיקור המלחמה, וכי הנהלת החברה סירבה במשך חודשים ארוכים להיענות לבקשות רשמיות לעיון במסמכים פנימיים. התובעים טוענים כי המוניטין של ה"ניו יורק טיימס" כגוף עיתונאי עצמאי הוא הנכס החשוב ביותר שלו, וכי התנהלות המערכת בנושא זה פוגעת בערך החברה ובאמון הציבור. בין היתר, התביעה מציינת שורה של תיקונים שפרסם העיתון בעבר ודיווחים שנויים במחלוקת, ביניהם סיקור הפיצוץ בבית החולים אל-אהלי באוקטובר 2023.

הקשר רחב של ביקורת

המהלך המשפטי הנוכחי מצטרף לגל של ביקורת ציבורית ומשפטית שהופנתה כלפי העיתון בחודשים האחרונים. מוקדם יותר השנה, עורר טור דעה של העיתונאי ניקולס קריסטוף, שעסק בטענות לאלימות מינית נגד פלסטינים, סערה רחבה. גורמים רשמיים בישראל הגדירו את הדיווח כ"עלילת דם" והודיעו על כוונתם לבחון צעדים משפטיים נגד העיתון. מנגד, ה"ניו יורק טיימס" עמד מאחורי הדיווח וטען כי מדובר בעבודה עיתונאית מעמיקה ומבוססת.

דרישה לשקיפות

התובעים, המיוצגים בין היתר על ידי המרכז הלאומי להסברה יהודית (NJAC), טוענים כי הדירקטוריון של העיתון לא השכיל להפעיל פיקוח נאות על התוכן המערכתי. לדבריהם, מדובר בכישלון ניהולי שאיפשר למערכת לסטות מהאובייקטיביות הנדרשת. מנגד, דוברים מטעם העיתון דחו בעבר טענות דומות, והדגישו כי הדיווחים עברו תהליכי בדיקת עובדות קפדניים וכי העיתון מחויב לסיקור הוגן של כל הצדדים המעורבים בסכסוך.

השלכות משפטיות

מומחים משפטיים מציינים כי תביעות מסוג זה, המוגשות על ידי בעלי מניות נגד גופי תקשורת, נחשבות למורכבות במיוחד בשל ההגנות הרחבות הניתנות לחופש העיתונות בארצות הברית. עם זאת, עצם הגשת התביעה משקפת את המתח הגובר סביב אופן הסיקור של המלחמה בעזה והשפעתו על דעת הקהל הבינלאומית. נכון לעכשיו, הדיונים המשפטיים בבית המשפט בניו יורק צפויים להימשך, כאשר הצדדים צפויים להציג את טיעוניהם בנוגע לחובת הגילוי של מסמכים פנימיים בחברה ציבורית.