איך צפויה להיראות המערכה הקרובה הבאה? (מאפיינים אופרטיביים)
צפו בסרטון
על פי ניתוחי המודיעין והיערכות הכוחות בשטח, העימות הבא יהיה שונה מקודמיו בשל השחיקה שספגה איראן מחד, והניסיון שלה לשנות את כללי המשחק מאידך:
- ירי בליסטי ממוקד והתמודדות עם מערך משוקם חלקית: לפי הערכות מודיעין עדכניות מנובמבר 2026, בידי איראן נותרו בין 1,500 ל-2,500 טילים בליסטיים (למעלה מ-1,700 מתוכם בעלי טווח הגעה לישראל). אמנם תשתית הייצור האיראנית נפגעה קשה בסבבים הקודמים ומתפקדת חלקית בלבד, אך איראן מצליחה לשמר יכולת שיגור משמעותית ותנסה לרכז מטחים צפופים כדי לאתגר את מערכות ההגנה האווירית של ישראל וארה"ב.
- מלחמת התשה ימית וחסימת מצרי הורמוז: היעד האסטרטגי המרכזי של טהראן במערכה הבאה הוא גביית מחיר כלכלי גלובלי כדי לכפות הפסקת אש בתנאים שלה. איראן צפויה להסלים את ההטרדות הימיות במפרץ הפרסי, להשתמש במוקשים ימיים, כטב"מים וטילי חוף-ים, ולנסות לשבש או לסגור את השיט במצרי הורמוז. במקביל, ארה"ב כבר הרחיבה את המצור הימי ליבשה באמצעות הקמת "כוח משימה שער הברזל" (Task Force Iron Gate) לחסימת נתיבי הברחה יבשתיים ודרך הים הכספי.
- תקיפות אוויריות עמוקות ומערכה נגד נכסי שלטון: בצד האמריקאי והישראלי, ב-CENTCOM העבירו מסרים לצה"ל להיערך לחידוש המערכה, בעוד נושאת מטוסים אמריקאית שלישית עושה את דרכה לאזור (נכון לאמצע נובמבר 2026). על פי הערכות המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מערכה אווירית בהיקף של מרץ 2026 תדרוש פריסה מחודשת של מפציצים כבדים ומטוסי קרב לזירה. התקיפות צפויות להתמקד בחיסול שרידי מערך הטילים, תשתיות אנרגיה (הנמצאות ממילא במשבר חמור לקראת החורף באיראן) ופגיעה ישירה במנגנוני השליטה של משמרות המהפכה.
- טרור חשאי, סייבר וסיכולים ממוקדים: הדלפות מודיעין מהימים האחרונים מצביעות על כך שאיראן מנסה לקדם פיגועי נקם ממוקדים נגד בכירים אמריקאים וישראלים, כולל שימוש באמצעים בלתי קונבנציונליים (כגון "פצצה מלוכלכת" רדיואקטיבית) ותקיפת בסיסים מחוץ למזרח התיכון (כמו דייגו גרסיה או בסיסים באירופה).
אילו מדינות יהיו מעורבות ומה תפקידן?
העימות צפוי להיות רב-זירתי ולערב שחקנים אזוריים ובינלאומיים ברמות שונות של לחימה:

ארה"ב הטילה סנקציות על רשת בינלאומית שסייעה לאיראן ברכש צבאי
מדינה / גורם
תפקיד ומעורבות צפויה במערכה
איראן
איך צפויה להיראות המערכה הקרובה הבאה? (מאפיינים אופרטיביים)
מה עמדתכם?
ארצות הברית מובילת הקואליציה הימית והאווירית: אוכפת את המצור על איראן בים וביבשה, מפעילה קבוצות קרב של נושאות מטוסים במפרץ ובים הערבי, ומגינה על בסיסיה ועל נתיבי הסחר
הצד היוזם/מגיב המרכזי: שואפת לשמר את שרידות המשטר, לבסס שליטה במצרי הורמוז, להתיש את ארה"ב כלכלית ולתקוע טריז בין וושינגטון למדינות ערב.
ארצות הברית
מובילת הקואליציה הימית והאווירית: אוכפת את המצור על איראן בים וביבשה, מפעילה קבוצות קרב של נושאות מטוסים במפרץ ובים הערבי, ומגינה על בסיסיה ועל נתיבי הסחר. ממשל טראמפ משדר מסרים של החלפת משטר, מה שמגביר את החשש מהסלמה מונעת מצד טהראן.
ישראל
חזית מרכזית ותקיפה בעומק: פועלת בתיאום הדוק עם CENTCOM. תתמודד עם מטחי טילים בליסטיים ארוכי טווח ותפעיל עליונות אווירית ומודיעינית לפגיעה בתשתיות אסטרטגיות באיראן ולסיכול חימושה מחדש.
מדינות המפרץ (ערב הסעודית, איחוד האמירויות, בחריין)
ממשל טראמפ משדר מסרים של החלפת משטר, מה שמגביר את החשש מהסלמה מונעת מצד טהראן
מגננה ומאמצי תיווך תחת אש: חוששות מאוד מהסלמה שתפגע במתקני הנפט וההתפלה שלהן. בחריין כבר ספגה הטרדות כטב"מים איראניות, וסעודיה נאלצת ליירט שיגורים לעבר שטחה. מדינות אלו מנסות לתווך למניעת מלחמה, אך ייאלצו להגן על שטחן ואולי לאפשר מעבר אווירי.
תימן (החות'ים) ועיראק (המיליציות השיעיות)
זרועות ההתשה של איראן: החות'ים ממשיכים לתקוף תשתיות אנרגיה ושדות תעופה בסעודיה ויאיימו על השיט בים האדום. המיליציות בעיראק ישמשו לשיגור כטב"מים ורקטות לעבר בסיסים אמריקאיים באזור ולישראל.
לבנון (חיזבאללה)
זירה משנית/מוגבלת: לאחר השחיקה הקשה שספג הארגון בעימותים של 2025–2026, יכולתו לפתוח במלחמה כוללת מוגבלת, אך הוא צפוי לרתק כוחות צה"ל בצפון ולבצע ירי מוגבל בהתאם להנחיות מטהראן.
רוסיה (וסין ברקע)
סיוע לוגיסטי ומודיעיני עקיף: רוסיה משתפת פעולה עם איראן בניסיון לעקוף את המצור האמריקאי ולהעביר לה אמצעי לחימה ורכיבים דרך הים הכספי ונתיבים יבשתיים. סין פועלת בזירה הדיפלומטית והכלכלית לייצוב שוק האנרגיה.
נקודת המבט האסטרטגית: מתי זה עלול לפרוץ?
חוגי הביטחון מצביעים על חורף 2026–2027 כנקודת זמן קריטית. באיראן שוררת מצוקת חשמל וגז חריפה המחמירה בחורף ועלולה להצית מחדש מחאות פנימיות נגד המשטר. המודיעין המערבי מעריך כי הנהגת איראן עלולה לבחור ב"הסלמה לצורך הסדרה" (או "יציאה קדימה" צבאית) כדי להסיט את הלחץ הפנימי ולהוכיח הרתעה לפני שארצות הברית תשלים את עיבוי מערך המפציצים והכוחות האוויריים שלה באזור.
לרקע נוסף על הדיווחים המודיעיניים והמתיחות הביטחונית סביב הפעילות החשאית מול איראן, ניתן לצפות בסקירה הבאה: .




























תגובות (0)01
אין עדיין תגובות. היה הראשון!