הכותל המערבי בשיא: רבבות בסליחות אחרונות לפני יום כיפור
בעוד המתח הפוליטי והביטחוני מרקיע שחקים, רבבות עם ישראל התכנסו הלילה ברחבת הכותל המערבי למעמד הסליחות האחרון לפני יום הדין. מראה מרגש של אחדות נדירה בלב ירושלים הסוערת.

לילה של חשבון נפש בלב ירושלים
בעוד המערכת הפוליטית בישראל רועדת תחת משקלו של 'מלכוד 61' והמתיחות הביטחונית בצפון ובדרום לא נותנת מנוח, נדמה היה הלילה כי רחבת הכותל המערבי היא המקום היחיד שבו הזמן עצר מלכת. רבבות יהודים מכל גווני הקשת התכנסו למעמד הסליחות האחרון לפני יום כיפור, בתפילה שחורגת מגבולות המפלגות והמחלוקות שקורעות את החברה הישראלית בחודשים האחרונים.
הקולות שבוקעים מהאבנים העתיקות
המחזה היה עוצמתי ומטלטל: אלפי גרונות שנפתחו יחד בקריאת 'אדון הסליחות', כשקולות הבכי והתחינה מהדהדים בין אבני הכותל. עבור רבים מהנוכחים, לא מדובר רק במסורת, אלא בצעקה של ממש. אחרי שנה שבה המדינה חוותה טלטלות פוליטיות חסרות תקדים, איומים ביטחוניים מוחשיים וקיטוב חברתי שמאיים על עצם קיומנו, המעמד הזה הרגיש כמו ניסיון נואש לאחוז בקרנות המזבח של הזהות המשותפת.
הפער בין הרחוב לכותל
אי אפשר היה להתעלם מהניגוד החריף בין מה שקורה בחוץ לבין מה שהתרחש ברחבה. בעוד שבכיכרות הערים ובאולפני החדשות הדיון נסוב סביב שריונים בליכוד, הדחות ביהדות התורה וחששות מהתערבות טכנולוגית בבחירות, כאן, מול האבנים העתיקות, הדיון היה אחר לגמרי. האם אנחנו מסוגלים לעשות חשבון נפש אמיתי? האם הציבור הישראלי, ששסוע יותר מתמיד, מסוגל למצוא מכנה משותף לפני שיהיה מאוחר מדי?

השתלטות האיסלאם על המערב - ד"ר מרדכי קידר
התפילה ככלי פוליטי או רוחני?
יש מי שיגידו שהסליחות הפכו בשנים האחרונות לזירת התגוששות פוליטית, אך הלילה נדמה היה שהרוחניות גברה על הציניות. הציבור שגדש את הרחבה לא חיפש כותרות, הוא חיפש תקווה. עם זאת, השאלה נותרת פתוחה: האם התפילות הללו יצליחו לחלחל אל מקבלי ההחלטות בירושלים, או שמא מדובר בטקס שנועד להרגיע את המצפון בלבד, בעוד המערכת הפוליטית ממשיכה לדהור לעבר התהום?
השעות האחרונות לפני יום הדין
הכותל המערבי בשיא: רבבות בסליחות אחרונות לפני יום כיפור
מה עמדתכם?
האם הציבור הישראלי, ששסוע יותר מתמיד, מסוגל למצוא מכנה משותף לפני שיהיה מאוחר מדי?
ככל שהלילה התקדם, העומס ברחבה הלך וגבר. המשטרה נאלצה לווסת את התנועה, אך האווירה נותרה טעונה ברגש. עבור רבים, יום כיפור הקרוב הוא לא עוד יום של צום ותפילה, אלא יום גורלי למדינת ישראל. האם נצא מהיום הזה מאוחדים יותר, או שמא נמשיך לטבוע בתוך המלכוד הפוליטי והחברתי שחונק אותנו?
חשבון נפש לאומי
התמונות מהכותל הלילה הן תזכורת לכך שמתחת לכל הרעש והצלצולים, יש כאן עם שמחפש משמעות. השאלה היא אם המנהיגים שלנו, שקוראים למפלגות לפרוש או נלחמים על שריונים, מסוגלים להקשיב לקולות הללו. יום כיפור 2026 עומד להיות מבחן לא רק לאדם הפרטי, אלא למדינה כולה. האם נדע להניח את החרבות, ולו ליום אחד, כדי להציל את מה שנשאר מהחברה שלנו?
התוכן הזה פתוח לקוראים רשומים
ההרשמה חינם, לוקחת פחות מדקה וממשיכה בדיוק מאותה נקודה.
ללא תשלום · ללא כרטיס אשראי
כבר רשומים? התחברות





















תגובות (0)
אין עדיין תגובות. היה הראשון!