במהלך הפגנות שנערכו ב-31 באוקטובר 2026 בצרפת, תועדו לכאורה מפגינים בעיר ליון כשהם דורכים על דגלי ישראל וארה"ב ומעלים אותם באש. האירוע התרחש במסגרת סדרת הפגנות המכונות "הפגנות הצעירים", אשר התקיימו במוקדים שונים ברחבי המדינה.

רקע למחאות בצרפת

צרפת מצויה בתקופה של מתיחות חברתית גבוהה, כאשר גל מחאות נרחב סביב יוקר המחיה מטלטל את המדינה מזה מספר שבועות. הרשויות בצרפת דיווחו על היערכות ביטחונית חסרת תקדים, הכוללת פריסה של כ-70,000 שוטרים ואנשי כוחות ביטחון ברחבי המדינה, זאת בעקבות אירועי אלימות וביזה שנרשמו בהפגנות קודמות במהלך חודש אוקטובר (2026).

התגברות האלימות במוקדי ההפגנות

שר הפנים הצרפתי, לורן נונייז, התייחס בעבר לרמת האלימות הגבוהה מצד גורמים קיצוניים המשתתפים במחאות. במהלך סוף השבוע של ה-24 באוקטובר (2026), נעצרו למעלה מ-1,300 בני אדם ברחבי צרפת לאחר שעימותים פרצו בין מפגינים לכוחות המשטרה בערים מרכזיות, בהן פריז, מרסיי, בורדו וליון. המשטרה השתמשה באמצעים לפיזור הפגנות, לרבות גז מדמיע, כדי למנוע מהמפגינים להגיע למרכזי הערים.

הקשר פוליטי וחברתי

המחאות הנוכחיות מתקיימות על רקע התקרבותן של הבחירות לנשיאות צרפת, הצפויות להיערך באביב 2027. הנשיא המכהן, עמנואל מקרון, מסיים את כהונתו השנייה, והמערכת הפוליטית בצרפת נמצאת בתקופת הכנה לבחירת יורש. תנועות מחאה שונות, בהן תנועת "האפודים הצהובים" וארגוני סטודנטים, מנצלות את המצב הכלכלי כדי להפגין נגד מדיניות הממשלה.

תגובת הרשויות

משרד הפנים הצרפתי הדגיש כי בכוונתו לנקוט יד קשה נגד כל גילוי של אלימות, ונדליזם או הפרת סדר ציבורי. הרשויות ציינו כי בעוד שחלק מההפגנות החלו באופן שקט, הן הידרדרו לעיתים קרובות לעימותים אלימים, הצתות של רכוש וביזה של בתי עסק. הממשלה הצרפתית הגדירה את רמת הסיכון להפרות סדר כ"גבוהה מאוד" לקראת סוף חודש אוקטובר.

התבטאויות המפגינים

מנגד, חלק מהמפגינים טוענים כי הצעדים הביטחוניים של הממשלה מהווים פגיעה בחופש המחאה. בשיחות עם כלי תקשורת מקומיים, הביעו צעירים המשתתפים בהפגנות בליון ובערים נוספות ביקורת על התנהלות כוחות הביטחון ועל המצב הכלכלי במדינה, תוך שהם מצהירים על כוונתם להמשיך ולקיים הפגנות נוספות ברחבי צרפת.